אודות
יעלי האגר נולדה כלוחשת לסוסים,לכלבים ולכל עולם בעלי החיים.
היתה ילדת טבע, פרחה בטבע, ואהבה מרחבים. העריצה את החופש, אך למרות אהבתה לחופש - הייתה מאד חרוצה ועבדה קשה להשגת כל מטרה שהציבה לעצמה.
הטבע היה לה כבית, וכך נהלה את חייה. אהבה חיות מילדותה,דיברה בשפתן והבינה לליבן ולנפשן.
כשהיתה יעל בת חמש כבר ליטפה סוס משחק.
כשהיתה בת שבע החלה לרכב על סוסים אמיתיים, ומאז נשבתה בקסמם –
דיברה את שפתם, טיפלה בהם במסירות אין קץ, ובילתה לילות שלמים לידם בעת מחלתם.
יעל נהגה לאסוף כלבים מהרחוב, והרגילה את כל המשפחה לחיות בשיתוף בבית איתם.
הרגילה את בני- הבית לגדל את רקסי הכלבה בתוך הבית, טיפלה במסירות בכלבה, והכניסה אותה למיטתה.
השקיעה שעות ברכיבה על סוסים, והפכה את המאנז' בכפר יחזקאל לביתה השני.
למדה במגמה ביולוגית, והשקיעה את רוב זמנה בלימוד על חיי הסוסים.
בצבא היתה סמב"צית במוצבים בצפון.
בסיום השירות הצבאי, למדה שנתיים בבי"ס לצילום גיאוגרפי "תרבויות" בתל אביב.
למדה בווינגייט מורה מוסמכת לרכיבה מערבית.
עבדה כמורה לרכיבה בכמה חוות – חווית הרוכבים בבית אורן, דני היי בקיסריה, רודאו רמות, וארוות הקיסר בבית חנניה.
למדה בווינגוייט רפואה משלימה לבעלי חיים –שיאצו ודיקור, ועבדה בזה באופן פרטי ובמרפאה בטבעון.
עם מצלמה משוכללת ביד ועדשות רבות יצאה לטיול ארוך במרכז אמריקה, במשך שנה וחצי,
וכמובן שגם שם לא הפסיקה לרכב על סוסים, לצלם , ולהנות מהמרחבים .
עבדה בחוות סוסים בטקסס למדה סוגי רכיבה נוספים ,וטיילה ברחבי היבשת.
כשחזרה, הקימה את חוות "הפיצפונים" –חווה ניידת לסוסי פוני,
לאירועים, פסטיבלים וימי הולדת.
אהבה בכל מאודה את העיסוק והטיפול בהם.
למדה דיקור ופרחי באך בווינגייט,
וטיפלה בהתמדה והצלחה רבה בכל סוגי הכלבים המרפאת דניאל שבטבעון.
תרגלה ויפאסנה ברוח הבודיזם בשנים האחרונות, והתחברה למקומות הכי עמוקים בנבכי נפשה.
יעל האמינה בחיים והתנגדה להמתת חסד.
ההוספיס לחיות הוקם כהנצחה לאמונתה ודרך חייה.